כולם משחקים טוב למרות שרוסוליני קצת מאופקת מדי ומחמיצה את התפקיד שהיה יכול להיות המרגש ביותר בסרט. פאלטרו יפה וחיוורת ושואו יבשה ולא מושכת, בדיוק כמו שהן צריכות להיות. מושונוב לא מבריק אבל גם לא מפריע במיוחד. התסריט מצוין. הטריק המרכזי הוא עיצוב דמות בן זוגה של פאלטרו, גבר נשוי שפאלטרו היא המאהבת שלו, כאדם כה מכוער וחלקלק עד כי הצופה מתקשה להאמין כי הוא עומד לעמוד בהבטחתו ולעזוב את אשתו לטובת חיים משותפים עם פאלטרו. בסופו של הסרט, כשהוא אכן עושה זאת, הצופה מזדהה לחלוטין עם פיניקס בחוסר האמונה שגבר כה מגעיל עומד בדברו, דבר שהופך תפנית עלילתית סטנדרטית למפתיעה. ברור היה כי פיניקס לא יזכה בפאלטרו,אבל אני הייתי משוכנע כי הסיבה תהיה שהיא פשוט תבריז.
אולי זה בגלל שמעולם לא קראתי את הספר אבל על פניו לא הבנתי מדוע התעקש גריי להדגיש את העובדה שהגיבור סובל מהפרעה דו קוטבית ואף נוטל תרופות, ולא השאיר אותו בגדר בחור דכאוני סטנדרטי. זה לא באמת שירת שום דבר וברגעים מסוימים קשה היה לדעת אם המתח בו טעונות סיטואציות מסוימות נובע מהדרמה או מהידע המוקדם לגבי מחלתו של הגיבור. במהלך הצפיה המתח היה מוצדק ועבד מכיוון שהייתי בטוח שבשלב מסויים הגיבור אכן יתנהג בצורה שתצדיק אותו, שהמתח ישבר, שפיניקס יעשה משהו קיצוני. אבל זה לא קורה, וברטרוספקטיבה זו תחבולה קצת זולה.לא אהבתי גם את ההתפרצות של פיניקס על הגג בה הוא חשף את פרטיו של שברון לב מן העבר. היה ברור כל הזמן כי הגיבור חווה טראומה אבל ההשפעות של הטראומה הורגשו מבלי שהיה באמת צריך לספר מה היא והסצנה המביכה מעט בה הוא מתוודה לא באמת הוסיפה.
אבל הקטנוניות מיותרת במקרה הזה כי הסרט עובד מעולה. בסופו מרגיש הצופה מה המשמעות של Bitter Sweet בצורה מושלמת, ויוצא מהאולם אל העולם עם חיוך עצוב על הפנים.
רשומות
סרט מהמם, למרות שיש בו כמה קלישאות ומטאפורות הכי ברורות בעולם, אולי בזכות חואקין נכנס לסרט המתח הנכון והחשש מהבלתי צפוי. גווינית פאלטרו ממש מפתיעה וגם הציצי שלה נשאר יפה אחרי שני ילדים...
השבמחק