במאי: מרסל לנגנגר
תסריטאי: מארק בומבק
(בתמונה: מישל וויליאמס ויואן מקגרגור)
ניסיון לא מוצלח לייצר פילם נואר פרנואידי.
יואן מקגרגור משחק את ג'ונתן מקקארי, רואה חשבון שנודד בין משרדים וגורדי שחקים, עובר על המסמכים של חברות שונות על מנת להמציא את הדיווח אותו הוא נשכר לספק, וממשיך הלאה. הבדידות והתסכול שהוא חש מעבודתו, שאופייה לא מאפשר גם את הנחמה הפעוטה של חברות עם קולגות, הופכת אותו לטרף קל עבור נוכל ערמומי בשם ווייט בוס המגולם על ידי יו ג'קמן. בוס מנצל את הצמא של מקקארי למגע אנושי ומתחבר עמו. כשזוג החברים החדשים מחליפים טלפונים "בטעות", מקקארי, שעונה לטלפונים של בוס, נגרר לסדרת פגישות עם יפיפיות בחדרי מלון שונים, ומבין שבוס חבר במועדון הנועד לספק מגע מיני אנונימי לחברי העשירון העליון. אבל החגיגה נגמרת כשמקקארי מתאהב בבלונדינית מסתורית (מישל וויליאמס) הנעלמת במפתיע, ומבין שעל מנת למצוא אותה הוא צריך לבצע הונאה בהיקף נרחב עבור חברו החדש.
השחקנים הכריזמטיים והעיצוב ההייטקי המנוכר מצליחים להפוך את חלקו הראשון של הסרט לנסבל למדי, אבל בחלקו השני הוא מתפרק ומאבד כיוון. מכיוון שמדובר בז'אנר בעל חוקים מאוד ברורים, והמוסיקה החלומית, הלוקיישנים המינימליסטיים והבגדים המחויטים יושבים במקום, הצופה נכנס למעין מוות מוחי קטן ונסחף אחר המניירות העלילתיות. אבל לקראת סופו של הסרט, כשפעולותיהן של הדמויות מתחילות להתבסס על רגש ועל אופי, בניגוד לפרטי עלילת הפשע שהכתיבו אותן עד אותו רגע, מסתבר שהתסריט חלול לחלוטין.
בחציו הראשון של הסרט הצופה מופתע לגלות ביחד עם מקקארי את העולם הדקדנטי והמסקרן אליו המפגש עם בוס הוביל אותו, והופעת האורח של שרלוט ראמפלינג מוסיפה בהחלט קלאסה. אבל הסרט זונח את הרעיון המוצלח של מועדון המין כשמקקארי מתאהב במישל וויליאמס, ומרגע זה והלאה, כשהדאגה לוויליאמס מתחילה להנחות את פעולותיו של מקקארי, ופרצופו האמיתי של בוס מתגלה, הסרט הופך להיות מייגע.
(ספוילרים בדרך)
לקראת סופו של הסרט מתבקש הצופה להאמין כי הקיום של מקקארי בסרט היה תחבולה עלילתית הנועדה להסיח את דעתו של הצופה מהסיפור האמיתי, שהוא, מערכת יחסים משונה בין בוס לבין וויליאמס. כשמקקארי קם לתחייה באופן צפוי הצופה מותש כל כך מהמאמץ המנטלי שהוא נדרש להפעיל על מנת להזדהות עם תפניות העלילה המופרכות, עד כי הוא פשוט מפסיק לעשות זאת, וכל מה שנותר לו זה להמשיך לסבול את הזמן הנותר עד סוף הסרט ללא קמצוץ עניין להיאחז בו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה