שעת הצפיה - 2345-0130
להשתמש בשחקנית כדורגל הודית כסמל למלחמה למען זכויות הנשים וזכויות ההודים בבריטניה במכה אחת זה רעיון קונסטרוקטיבי להפליא שלא מצליח להגיע לידי מיצוי בסרטה של גורינדר צ'אדה. קהל היעד של הסרט הגיב אמנם באהדה, ו "שחקי אותה כמו בקהאם" היה הסרט הבריטי הראשון שבויים על ידי במאי "זר" והאפיל לראש טבלת המכירות, אבל בסופו של דבר מדובר במוצר רדום למדי. אין בו את הלהט המהפכני והכעס שסרטי מחאה על רקע אתני אמורים לייצר מחד (ראה ערך ספייק לי המוקדם), ואין בו את הקצב והמתח של סרטי ספורט מאידך. ההגשמה העצמית של הגיבורה נראית מובנת מאליה והמשפחה ה "מדכאת" שלה לא מספיק מפחידה.
אולי זה בגלל צמד השחקניות בתפקידים הראשיים, שחוסר הכריזמה שלהן מונע מן הסרט להתרומם, אולי זו פשוט העובדה שהסרט ארוך מדי ואיטי מדי, ואולי זה השימוש המאולץ במוסיקה, מעין ניסיון כושל לייצר תחושה וידאו קליפית. למרות שכל המרכיבים שם, ואפילו התסריט לא גרוע במיוחד, ההפקה חסרת ברק, הבדיחות לא מצחיקות, דמויות המשנה חיוורות, וקטעי הספורט לא מושקעים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה